חשיבה ביקורתית -
יכולת קריטית בעולם של דאטה ונרטיבים
בימים שבהם הנתונים והכותרות מציפים אותנו, חשיבה ביקורתית היא כלי שלא ניתן לוותר עליו.
מדובר ביכולת לנתח עובדות וטענות, לזהות הטיות, ולהסיק מסקנות רציונליות שמבוססות על המידע הגולמי – בנטרול אג'נדות או רגשות.
זה נכון בכל עבודה עם דאטה כיום, ויהפוך אפילו להרבה יותר דרמטי בעידן ה-AI, שבו הדאטה עשוי להיות מורכב, מוטה או אפילו מומצא לחלוטין…
🧩 מהי חשיבה ביקורתית?
חשיבה ביקורתית כוללת ניתוח של עובדות, הצלבת מקורות, וזיהוי מגמות והקשרים.
כאשר אנחנו בוחנים נתונים, חשוב להבין את ההקשר שבו נאספו, את הגדרותיהם ואת האפשרות שהטיות שונות השפיעו עליהם.
🚩 דוגמה מהזמן האחרון: "82,700 ישראלים עזבו את הארץ ב-2024"
לאחרונה כותרות בעיתונים דיווחו על "גל עזיבות" מישראל בעקבות אירועי השנה האחרונה.
עם זאת, ניתוח ביקורתי של הנתונים, שפורסמו על ידי הלמ"ס וצוטטו רבות בתקשורת, עשוי להצביע על תמונה קצת יותר מורכבת מאשר הדיווחים היבשים.
(כלל מקורות הנתונים שנלקחו בניתוח מופיעים בסוף המאמר).
📈 מה הנתונים אומרים באמת?
הנתון של 82.7 אלף עזיבות ב-2024 מתאר ירידה מהארץ במהלך שנה זו.
ויחד עם זאת, הגדרת "עזיבה" כוללת שהייה של שנה לפחות בחו"ל – כלומר, מדובר באנשים שעזבו בפועל ב-2023 (כולל שיא נקודתי מיד לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 המשתקף במאזן הגירה שלילי של כ-11 א' איש).
אגב, מיד לאחר מכן, בנוב'-דצמ' 2024 (המשקף את העזיבות בחודשים המקבילים שנה לפני כן) – ישנו מאזן הגירה חיובי של כ-750 איש בחודש, כך שאין לנו באמת את התמונה השלמה גם מעל לשנה אחרי ה-7 באוק'.
עוד ניתן להבחין מהתרשים, שמאזן ההגירה היה חיובי בערך עד ספט' 2023 (עזיבות עד ספט' 2022), ומאז למעשה הופך לשלילי. זה כשנה לפני אירועי 7/10/2023.
ייתכן, כי במקביל לעזיבות לאחר שנה, העלייה מוגדרת באופן מידי בעת הכניסה לארץ, מה שיוצר פער נוסף.
⚖ מה משפיע על נתון העזיבות?
בפרסום נוסף של הלמ"ס מספט' 2024 בנוגע לעזיבות את הארץ עלה, כי החל משנת 2023 הוגדר מחדש המושג "עזיבה", כדלקמן:
ההגדרה הישנה דרשה שהייה רצופה של 365 ימים בחו"ל;
ההגדרה החדשה דורשת שהייה של 275 ימים בחו"ל בסה"כ במשך 365 ימים שלאחר היציאה מהארץ.
ולבסוף – שהיה רצופה בחו"ל במשך 90 הימים הראשונים בתקופה.
השינוי בהגדרה מקפיץ לכאורה את היקפי העזיבות המדווחות אפילו פי 2 ויותר.
לדוג': אדם שיצא מישראל ושהה בחו"ל 300 ימים, לאחר מכן ביקר בארץ למשך יום אחד וחזר לחו"ל למשך חודשיים נוספים – ייחשב כעוזב רק לפי ההגדרה החדשה.
לא לחלוטין ברור מהפרסום האחרון האם אכן ההגדרה החדשה נלקחה בחשבון.
ולמרות שההגדרה החדשה אכן מדויקת יותר, פוטנציאלית זה עשוי להקפיץ את היקף העוזבים בצורה משמעותית ביחס לשנים קודמות (בהן ייתכן והוצגו נתוני עזיבה מוטים כלפי מטה לאור השימוש בהגדרה הישנה).
כך, שלדוג' אם התרגלנו לכ-20 א' עוזבים בשנה על סמך ההגדרה הישנה, אז 82.7 א' עוזבים בשנת 2024 ייחשבו כקפיצה – למרות שבפועל חלקה הגדול נובע משינוי הגדרה.
🎭 מי בדיוק עוזב את הארץ?
מאחר ורובנו כאן נולדנו בישראל, אנחנו יחסית צעירים ובעלי מקצועות חופשיים – הנטייה הראשונית שלנו היא לחשוב שכלל העוזבים הם כמונו.
הדאטה מפרסום מאפייני היורדים בספט' 2024 (ובנוסף פרסומים מקבילים במהלך השנתיים האחרונות) מספר סיפור קצת שונה…
כ-58.8% מהעוזבים נולדו מחוץ לישראל; רובם – כ-42.5% מתוך כלל העוזבים – הם עולים חדשים ממדינות בריה"מ לשעבר – רוסיה ואוקראינה.
לא ידוע לאן בדיוק עזבו – ככל הנראה או לארצות מוצאם למדינות אחרות.
ומאחר ובשנים 2021-2023 היה גל עליה גדול מאותן המדינות בדיוק (כנראה לאור מלחמת רוסיה ואוקראינה), המסקנה המתבקשת היא שאותם העולים מהגל האחרון – הם אלה שמהווים ב-2024 כמחצית מכלל העוזבים.
ואגב, זו מגמה שקופצת לעין בנתוני מאזן ההגירה כבר החל מסוף שנת 2022 – מספר חודשים לאחר שיא גל העליה.
🏁 בשורה התחתונה:
חלק מהכתבות מתארות "נטישה המונית", אך הנתונים הגולמיים מספרים סיפור מורכב הרבה יותר – כזה שמערב הגדרות דינמיות, חלונות זמנים מורכבים ומאפיינים דמוגרפיים.
מסתמן שאכן ישנה עליה בעזיבות, אך כאמור אך נראה על פניו שהיא פחות דרמטית ממה שמוצג, ומתמקדת בעיקר בקרב עולים חדשים (בעיה בפני עצמה) ופחות בקרב הישראלים הותיקים.
🎯 למה זה חשוב?
בעולם המורכב והדינמי כיום, היכולת לפתח ולהפעיל חשיבה ביקורתית היא דרמטית.
בלי היכולת הזו, אנו עלולים להיות מושפעים מפרשנויות שאינן תואמות את המציאות או לקבל החלטות שגויות בהתבסס על נתונים מוטים או חסרים ולפספס את הערך העסקי שאנחנו מצפים ליצור באמצעות הדאטה.
אז בין אם אתם עובדים עם דאטה, כותבים דוחות, או פשוט מתעדכנים בחדשות – תמיד תשאלו שאלות:
מי אסף את המידע?
מה היו הנחות העבודה?
מהן ההגדרות המדויקות?
האם ישנם נתונים נוספים לבקרה?
והאם ישנן דרכים נוספות להסתכל על הנתונים?
בהצלחה!
📖 מקורות הנתונים:
- כתבה ב-Ynet לגבי העזיבות.
- כתבה במעריב לגבי העזיבות.
- אוכלוסיית ישראל בפתח שנת 2025.
- יציאות מישראל לטווח ארוך.
- אוכלוסיית ישראל בפתח שנת 2024.
- אוכלוסיית ישראל בפתח שנת 2023 – קובץ להורדה – פרסום 426/2022 מתאריך 29/12/2022.